נענע לא 10

קראתי את רוב התגובות ויש לי כמה הערות:י
ראשית בנענע יש פורום ג’אז פעיל כבר 8 שנים
וכיום אני משוכנע שזה פורום הג’אז הכי משמעותי ברשת הישראלית. שנית , אני מסכים עם רוב הביקורת שנכתבה כאן אבל מקווה מאוד שבעקבות הביקורות השליליות על ההשקה ועל כמות הבאגים, העומס וכו’, יקרה משהו ונוכל לקבל את המגיע לנו. אני מקווה שמנהלי נענע יעכלו את הטעויות שעשו ויתקנו מהר ככל האפשר לשביעות רצון הגולשים.
כדאי למי שלא היה לבקר בפורום הג’אז
בואו נהיה קצת אופטימיים!!!! כן כן
רז

http://it.themarker.com/tmit/article/4024

אחד מתוך חמישה זה גם משהו

“שחררו מוקדם ולעיתים קרובות”

שלומי, התשובה הפשוטה היא “כל דבר אחר” אך אם להיות יותר רציני לרגע, מקריאת אין ספור התגובות בימים האחרונים עולות לצד בעיות התמצאות וניווט קשות גם תגובה שלילית עד שלילית מאוד לבחירה הצבעונית ולעימוד. בנוסף ישנה פונקציונאליות מרכזית בצורה של נענע-מי שהנחיצות שלה מוטלת בספק בייחוד לאור העובדה שהיא מכרסמת בעימוד ומכווצת אותו. ישנם פרמטרים ברורים ומוסכמים בכדי לאמוד שמישות של ממשק כגון למידתיות (פרק הזמן שלוקח למשתמש חדש להבין איך להפעיל את הממשק או למשתמש קיים להבין ממשק מחודש), יעילות (המהירות בה מבצעים פעולות), טעויות (תדירות טעויות משתמש, ההשפעה שלהן, היכולת לתקן אותן), אפקטיביות (הפונקציות בהן הממשק תומך), יכולת יישום זכרון (כמה זמן לוקח לזכור איך להשתמש בממשק אחרי בביקורים לאחר הלמידה הראשונית), ניווט (מספר הצעדים הדרוש בכדי להגיע ליעד) ועוד ועוד. מהתגובות הרבות שמושמעות כרגע כלפי העיצוב ניכר שהוא מתקשה מאוד לעמוד בכל הקריטריונים הללו כי אנשים רבים לא מבינים איפה דברים נמצאים, עושים המון טעויות, נתקלים בהתנהגות בלתי צפויה, מחפשים פיצ’רים שכבר לא קיימים או לא פועלים, מנסים להבין פי’צרים חדשים והרשימה עוד ארוכה. גם אם נניח בצד את התוהו ובוהו הטכני שיכול למלא קורס שלם בנושא בקרת איכות, ישנן בעיות למשל עם ארכיטקטורת המידע (ההיררכיה, המיקום, סדרי העדיפויות, קיבוץ תכנים ופונקציות, טרמינולוגיה וכו’) שלצד עיצוב ויזואלי שנראה שצורם להרבה אנשים בעין פשוט הופכות את הממשק לבלתי שמיש בעליל. עד כה, הרקע האפור התקבל בצורה מאוד שלילית ויוצר אצל מגיבים רבים אסוציאציות של דכאון, משהו קודר ולא מזמין. ישנן בעיות קריאות עם הכותרות הממורקרות (מלשון מרקר) והתחושה הכללית היא של חסור שקט ועומס. יכול להיות שזה מה שחשבו שמתאים לקהל צעיר, תוסס ומגניב, יכול להיות שהוא נסיוני מידי, יכול להיות שהוא מהווה קפיצה גדולה מידי ממה שאנשים הכירו ועקומת הלמידה וההסתגלות תלולה מידי או שיכול להיות שהוא פשוט ממשק לא טוב נקודה. מעבר לקווים מנחים לעיצוב שמיש שאנשי מקצוע נעזרים בהם יש פה אלמנט של משוב משתמשים שבתהליך נכון מבחינתי היה נלקח בחשבון בצורה מתודולוגית במהלך גיבוש העיצוב ולא אחריו, אך כפי שעלה פה באחת התגובות המוקדמות מטעם נענע, כנראה שזאת רק אסכולה אחת ואפשר פשוט לעצב משהו בלי לקבל שום פידבק מקהל היעד ולהחזיק אצבעות. אם עיצוב מעורר כל כך הרבה סלידה וביקורת שלילית זה אומר דרשני. כפי שפרסמתי היום http://www.amirdotan.com/blog/?p=161 לתרץ את הרתיעה של אנשים ב-”הם יתרגלו” זה לא ריאלי וגם אם כן היה ריאלי, לא ברור לי מדוע מצפים ממשתמשים לעבור מסיכת ייסורים שכזאת כבדרך נפגם המוניטין של האתר.

אז ציפיתי וציפיתי, וחיכיתי וחיכיתי. וזה הגיע. והמשכתי הלאה כאילו כלום.

זו לא הצבעוניות בהכרח, דווקא יש בה משהו מאוד מעיז בעיני. אני די בטוח (ואני עדיין בתהליך גיבוש דיעה) שזו התחושה המפוזרת, זו שלא סגורה על עצמה, שגורמת לי להרגיש באי נוחות.

רציתם לשים אותי כגולש במרכז? אז למה אין לי אפשרות לסדר תכנים? nanaMe לא רלוונטי מבחינתי. הוא בקושי עולה, בקושי עובד ובקושי מספק.

נראה כאילו לא ממש הצלחתם שם בנענע להחליט מה יותר חשוב לי כגולש ומה לא. אבל גם לא ממש טרחתם לשאול אותי מה חשוב לי ומה לא.

בתור מעצב אתרים וממשקים, אני דווקא מחשיב את עצמי כאחד שעובד לפי אינטואיציה ופחות לפי קבוצות מיקוד. לרוב אני צודק, לעיתים לא, אבל אני תמיד משאיר לעצמי את המקום לקבל פידבקים ולשנות בעתיד, גם אם מדובר באתר ענק. כאן לא נראה כאילו יש למה להתאמץ. באמת. ואני מאוד מעודד ומאוד בעד, רק שנראה כאילו משהו פה ביסוד לא נכון.

שוב – לא מבחינה עיצובית. דווקא התעוזה היא זו שעשתה לי את זה. מבחינת תכנון וסידור התכנים.
לפעמים הכותרת יושבת על התמונה במרקר, לפעמים מעליה, לפעמים עם מרקר ולפעמים בלי, לפעמים כל הקוביה היא לינק ולפעמים רק הכותרת ו/או התמונה. אין חלוקה לסוגים שונים של תכנים, אין גישה נוחה לתכנים המצויינים שהאתר הזה מספק. אלו לא מחלות שההתבגרות תפתור, משהו בהפריה שם היה לא טוב.

אני יודע שיש בנענע אנשים מצויינים, מוכשרים, אחדים מהם היו ועדיין הגורואים שלי, ויהיו גם אחרי האתר הזה. רק שבאמת באמת ציפיתי וציפיתי, חיכיתי וחיכיתי, ובסוף עלה אתר שהוא לא לכאן ולא כאן. לא מספיק בשביל להגיד שאני לא נכנס אליו והוא לא מעניין אותי, וגם לא מספיק טוב כדי לתת לו הזדמנות בטווח הקרוב. אולי אנסה שוב בעוד חודש.

זיו

זה הרבה מעבר ל-”מה אתם חושבים על העיצוב?” והגישה הזאת תהיה פחות אפקטיבית בסיטואציה של קבוצת מיקוד מהסיבה הפשוטה שאנשים נוטים להעדיף את המוכר על פני השונה כפי שנידון כאן http://www.amirdotan.com/blog/?p=161#comment-937 . הכוונה שלי היתה לבוא במגע עם קהל היעד אם על ידי ראיונות או קבוצות מיקוד למשל בכדי להבין ולהעריך את שיגרת היום שלהם בנענע – מה הם עושים, מה הם לא עושים, למה הם עושים, מה הם עושים במקביל? מתי הם עושים את הדברים הללו? ודברים אחרים כאשר הקו המנחה הוא *להכיר* את המשתמשים ולאו דווקא לתת להם להכתיב את העיצוב. זה לא קשור לפרסום – זה אלף בית של עיצוב מכוון משתמש http://www.amirdotan.com/blog/?p=107 או כמו שאוהבים לקרוא לו בטון שיווקי אנכרוניסטי – “הגולש במרכז”.

“לגבי המקרה המדובר, הבעיות שנתקלנו בהן בנענע לא נבעו מחוסר הבנה של הקהילה והגולשים”

אני אניח שאתה רציני. יש כמה עשרות (אם לא מאות) הודעות בפורום משוב שטוענות אחרת שלא לציין ים של תגובות במקומות אחרים. או שלא קראת או שאתה לא מתייחס אליהן כאל משהו מעבר לבכיינות של משתמשים מפונקים שלא יודעים מה טוב בשבילהם. התגובות של חלק מנציגי נענע בפורום משוב בשבועיים האחרונים בהחלט יוצרים את הרושם הזה. לחשוב שקהילת המשתמשים הלויאלית שלכם תהיה מוכנה לסבול גרסת תת-אלפא רבע אפויה במשך שבועיים שתשתק את הפעילות שלהם באתר, זה הכי לא להבין את הקהילה לדעתי. זה הרבה מעבר לפיצ’ר או צבע רקע של כותרת.

לגבי העזרה שאתה מקבל מהמשתמשים, כנראה שאתה לא מכיר ומעורה מספיק במתודולוגיות עיצוב היות ועל פי הודאתך אתה משתייך לאסכולה שלא מאמינה במגע כלשהו עם האנשים עבורם אתה מעצב (רק שתדע – לרובם אין מחלות מדבקות). מאפיין מוצר שמבצע מחקר טוב לא מחפש תשובות אצל המשתמשים ברמת הפתרון – הוא מנסה להבין מי הם, מה הם עושים, מה חשוב להם, מה מניע אותם ולוקח את זה בחשבון תוך התחשבות במגוון שיקולים. אין לי מושג האם תחום ההתעסקות שלך הוא איפיון ועיצוב אך מה שאני מתאר היא פראקטיקה סטנדרטית. יש המון חומר בנושא בגוגל ובספרות המקצועית תחת User Research ו-Requirements Analysis ו-Requirements Engineering. שיהיה לכם בהצלחה. שבועיים אחרי ההשקה השערורייתית נראה שכל פתרון מוליד חמש בעיות חדשות. על מקינטוש עם פיירפוקס אני עדיין יכול רק לחלום על להגיב בפורומים במקרה הטוב שלחיצה על הודעה לא שולחת אותי לקיבינימאט. אולי לא הבנתם שחלק מקהילת הגולשים שלכם לא משתמשת בפיסי ואקספלורר 7. אולי. רק אולי.

את המסקנות היחידות אני מסיק על סמך מה שאתה בעצמך כתבת לאורך הדיון רן בנוגע למתודולוגיה שיושמה בתהליך האיפיון של האתר, ולא משום מקום אחר. אני תיארתי בתגובות שלי את הגישה המקובלת הדוגלת בהתייחסות מתודולוגית למשתמשים בשלב האיפיון כאשר אתה הדגשת בצורה ברורה שזאת לא ה”אסכולה” שאתה ועמיתך דוגלים בה – לבריאות. חובת ההוכחה במקרה הזה מוטלת עליכם ולא עליי כי הראיות בשטח מזה קרוב לשלושה שבועות מוכיח שמשהו באסכולה שלכם התפקשש בלשון המעטה וכנציג של נענע אני לא מצפה ממך לקחת אחריות או להודות בטעויות שנעשו. את הכבוד הזה אני שומר לדרגים הבכירים יותר בחברה אם וכאשר. שיהיה לכם המון בהצלחה – אתם זקוקים לה וכך גם אני בתור אחד המשתמשים שלכם. שלום ולהתראות.

גם אחרי שייפתרו כל הבאגים (ויש לא מעט כאלה…) ונניח שהכל יתפקד ואפילו במהירות נורמלית שאליה אנחנו רגילים ב-2008, עדיין נישאר עם העיצוב המכוער להחריד. ולא, זו לא רק דעתי האישית; עוד לא מצאתי גולש אחד שמוצא אותו יפה. אם המעצבים חושבים שהוא מוצלח, יופי להם. אבל מעצבים לא מעצבים אתר עבור מעצבים אחרים, כמו ששף לא מבשל רק עבור שפים ותיאטרון לא מעלה הפקה שיצפו בה רק שחקנים ובמאים. אנשים שחשבו שהם יודעים יותר טוב מכולם גילו שהקהל לא טיפש, והוא מצביע ברגליים.

בפורום שאני כותבת בו, כתבתי אנקדוטה שהדיון כאן הזכיר לי:
בתיכון הייתה לי חברה מעריצה של אירוסמית (הייתה תקופה בתחילת הניינטיז שהם היו מאוד באופנה). באחת הפעם שבהן היא היגגה באושר על סטיבן טיילר, הבעתי מחאה שהוא מכוער. היא נזעקה מיד להגן על כבודו ופסקה נמרצות: “הוא לא מכוער, הוא כריזמטי!”.

לא רציתי לפגום בחברות, אז לא המשכתי את הדיון ולא ניסיתי להסביר לה שזה ממש לא סותר… למקרה שהנמשל לא ברור: עיצוב נועז לא עומד בסתירה לכיעור. עברו כבר שבועיים, וזה לא שנהיה לי יותר יפה בעיניים. פשוט התרגלתי לכיעור. כמו שמתרגלים ליופי בבסיס צבאי, נגיד. רק שבנענע אין שירות חובה, כך שמבחינתי כל אכסנייה שלא תפגין שילוב מוחץ של 5 גווני אפור עם צבעים זרחניים, עדיפה.

כרגע אני פשוט מושכת בכתפיי וממשיכה בהכנעה. התרגלתי לזה שהדף מאורגן איום ונורא, ושבחירת הצבעים איומה. האדם הוא יצור סתגלן. גם לכיעור אפשר להתרגל. אבל מה, ליופי הרבה יותר קל. לטעון “אנשים לא אוהבים שינויים” זו תשובה קלה מדי, וגם די דמגוגית. אנשים לא אוהבים שינויים שמעצבנים אותם. יש משפט נכון שאומר ש”לדברים טובים מתרגלים מהר”.

במסגרת מקום עבודתי אני משתמשת בכמה וכמה מערכות מידע יום יום. בכל פעם שהיה שינוי לטובה, אנשים צהלו משמחה. כשהמערכת סיפקה לנו דרישות שחיכינו להן חודשים ארוכים, זה היה תענוג צרוף. כשהוכנסו פונקציות חדשות, למדו לעבוד איתן. אנשים קיטרו רק כשהיה שינוי *לרעה* – כשהמערכות החלו להיתקע לעתים תכופות, כשהמחשב בקושי זז, כשפעולה שבעבר הייתה פשוטה הפכה להיות מסובכת, כשהפונטים הפכו להיות קטנים מדי ולא נוחים לקריאה, כשהצבע הפך לכזה שלא נעים בעיניים (ואגב, זמן קצר לאחר מכן סידרו למשתמשים אפשרות לבחור את סקאלת הצבעים שנוחה להם. אגב, זה גם מה שעשו בפורטל פופולרי שעבר שינוי עיצוב לאחרונה. *שיעול*)

אני נמצאת בפורום בנענע כבר כמה שנים, והעדכונים הקודמים לא הפריעו לי כלל. חלקם היו מינוריים, ולא ממש מורגשים, ואחרים היו מהותיים אבל גם מבורכים, כמו למשל השלב שבו עברו מפורומים שבהם הודעה נפתחת בעמוד נפרד, לשיטה העכשווית שבה ההודעה נפרשת תחת הכותרת שלה, באותו עמוד. זה שינוי שהוא נוח למשתמש! חיכיתי לו הרבה ושמחתי כשבוצע.

גם כשלפני כמה חודשים אתר התכנית “הלילה עם ליאור שליין” השתנה מדף לבן ולא כ”כ מלהיב לדף שחור, בעיצוב אלגנטי, יפה, נוח, מסודר(!), עם קטגוריות נוחות ותוספות, הייתי מרוצה עד מאוד. זה היה שינוי לטובה, וזה היה שינוי מצוין! לצערי עכשיו בעיצוב החדש האתר הרבה פחות נוח, הרבה יותר כבד, וגם הרבה יותר מכוער. אין בו שום יתרון על פני הקודם; רק חסרונות.

יש הרבה אתרים ברשת ששינו את העיצוב שלהם, אבל עשו זאת באופן נבון. לצערי נענע עברו לעיצוב שטרם מצאתי בו ולו יתרון אחד. מילא כבד ומקרטע; מילא מלא באגים; אבל לא שמיש עבורי, כגולשת באתר, ומעצבן לי את העין בכל פעם מחדש וממש מוציא את החשק להישאר באתר מעבר למינימום הנדרש (=הזמן שלוקח לי לקרוא ולהגיב בפורום שאותו אני אוהבת, בזכות האנשים והתכנים, לא בזכות הפורמט הנוכחי). מה שמצער אותי יותר מכל הוא ההתנשאות שנודפת מכל מי שמגיב מטעם נענע: “הגולשים לא מבינים”; “הגולשים לא אוהבים שינויים”; “הגולשים לא יודעים מה טוב עבורם”.

העיקר שהצלחתם לשכנע את עצמכם שאתם בסדר, בשם גאוות היחידה. בשם הילד שידע לצעוק “המלך עירום!” אני רוצה לנצל את הבמה הזו: העיצוב נוראי, העיצוב מיותר, העיצוב מ-כ-ו-ע-ר!

גל ראוי לבדוק עתה לאחר כחודש מה עם הכניסות. אני לא בטוח שזה נתון מעודד. בייחוד בנוגע לערוצים הפנימיים ואחוז ההקלקה על באנרים ו’ג’אדטים. במקרה הזה גוגל טרנדס לא יעזור. על פי מה שאני שומע ב”תעשיה” הנתונים אינם משביעי רצון ויש אפילו שמועות על נדידה של תקציבים לאתרים אחרים.